המדריך הישראלי להנקה מאת שלי גת, עינת טלמון, ורד לב
 
כתבנו את הספר מתוך תחושה שיש חלל של ממש במדף הספרים הישראלי. במדורים העוסקים בגידול ילדים בחנויות ספרים במדינות שונות יש בנמצא מגוון ספרים המוקדשים להנקה, מקוריים לצד מתורגמים. בארץ נושא ההנקה נכלל בספרי הדרכה להיריון ולידה וגידול ילדים כפרק בפני עצמו, ולא יותר מכך.  בדרך כלל מפורטים בו יתרונות ההנקה ולפעמים מופיעה מעין טבלה של יתרונות ההנקה וחסרונותיה מול תרכובות המזון לתינוקות. הכול בשם האיזון כמובן.
כמו כן הרשת מלאה פורומים על הנקה, חלקם מקצועיים חלקם לא, ואימהות שגולשות לחפש תשובה עלולות לטבוע בשפע של מידע סותר. 
ההעלאה של הדברים על הכתב בצורה של ספר שלם שמוקדש כולו להנקה ולהיבטים שונים הקשורים בה, נועדה להכניס מעט סדר בדברים. כתיבת הספר חייבה אותנו להתרענן ולהתחדש ולפנות למחקרים העדכניים ביותר בתחום, ולהיעזר באנשי מקצוע מעולים שסייעו לנו כל אחד בתחומו.
ספר בהיקף שכזה הוא הרבה יותר מ"טיפים" להנקה נכונה. מסע ההנקה מתחיל לדעתנו עוד בהיריון עם הכנה נכונה להנקה, שיכולה למנוע התנהלות שגויה וויתור על הנקה, ועשוי להימשך עד גמילה טבעית של הפעוט.
כמה עקרונות שהנחו אותנו
השפה שבה נוקטים ביחס להנקה חשובה מאוד ולכן איננו מדברות על "יתרונות ההנקה" משום שיתרון הוא משהו שמעל לנורמה ואנחנו רוצות "לנרמל" את ההנקה ולכן מדברות על חשיבות ההנקה, חסרונות האי הנקה, הטבעיות והנורמליות שבהנקה.
 
בסופו של דבר האם היא זו שמניקה כמובן וההחלטה אם להניק או לא היא שלה. עם זאת האם המניקה איננה לבד ואיננה צריכה להיות לבד. זה לא ה"עסק" או ה"בעיה" שלה. כדי שתוכל להניק היא זקוקה לתמיכה רחבה במעגל המשפחתי הקרוב ביותר, בן הזוג, והנרחב, אימא, חמות, חברות, מקום העבודה, אחות טיפת חלב ורופאי הילדים. התמיכה חשובה ביותר כדי לאפשר את ההנקה והיא אינטרס של כולנו כחברה. משום כך אנחנו פונות בספר לא רק לאם המניקה אלא למעגל שסביבה עם מידע מעשי כיצד לתמוך בה. 
 
לעתים בוויכוחים על זכות האם להניק או לא, הדברים מוצגים כך שהאם והתינוק הם משני צידי המתרס ושצרכיו באים על חשבונה ולהפך. אנחנו חושבות שזכותם של האם והתינוק לינוק ולהניק ושחובה לסייע לשניהם.
 
ידע הוא כוח. הנקה משתבשת לא פעם בשל מידע לא מדויק ומיתוסים רווחים ביחס להנקה. אנחנו מאמינות בזכות של הורים לדעת ממקור מהימן (ולא מפרסומות) על הנקה ועל החלופות שלה לפני שהם מקבלים החלטה על הזנת תינוקם. 
 
ההנקה היא נושא רגיש שמעורבים בו רגשות רבים, סותרים לעיתים. אלמלא כן הוא לא היה במוקד של ויכוחים רבים כל כך. חלק מהתגובות נגד הנקה נובעות מהחמצות כואבות, שהיו נמנעות עם תמיכה וידע מתאימים באם המניקה. הנתון המטלטל ביותר לאשש זאת הוא סקר של משרד הבריאות על הרגלי הזנת תינוקות ופעוטות בישראל שנערך ב-2012. מתוכו עולה שכ- 90% מהאימהות לעתיד מתכוונות להניק. בפועל כעבור חודשים ספורים מספר המניקות יורד משמעותית. אנחנו מאמינות שמידע מהימן ותמיכה גדולה באם המניקה יכולים לצמצם את הפער הזה. 
 
מי אנחנו?
שלושתנו פחות או יותר בנות אותו גיל, מגדלות מספר כולל של אחד עשר ילדים (בחלוקה מספרית לא שווה...) ובאות מרקעים שונים מאוד: מהעיר ומהמושב וילדינו מתחנכים במסגרות חינוך מגוונות. מן הסתם לא נולדנו יועצות הנקה. כל אחת הגיעה לתחום מתוך חוויית ההנקה שלה, שהיתה חיובית או מלווה באתגרים. לכולנו תחומי עיסוק נוספים שמעשירים את עולמנו. 
שלי הקימה את מרפאות ההנקה "שלי גת בית להנקה" בתל אביב, מושב הדר עם ופרדס חנה ומכשירה מדריכות הנקה וכעת לומדת רפואה, ורד היא חברה באיגוד הישראלי ליועצות הנקה, ונטורופתית שמלווה אימהות ומשפחות בייעוץ תזונתי ואורח חיים בריא ועוסקת בתזונה בשיטת הפליאו ובכתיבת בלוג האוכל "מה יש לצהריים",  וגם מלווה אמהות בשדה הלידה בגישת bot , ועינת, נוסף על ייעוץ הנקה, עוסקת בניהול מיזמי תרבות בינלאומיים, תרגום ספרותי מהשפה הספרדית וכתיבה באמצעי תקשורת שונים ביניהם "הארץ", "מקור ראשון", "ארץ אחרת", "אלכסון". 
ההנקה מחברת בינינו ואנו מאמינות שהיא איננה קשורה לאורח החיים ולרקע של האם.